אומנות בדיקות הקבלה

בעולם בדיקות התוכנה נחשבים מבדקי הקבלה לשלב הקריטי: השלב בו מאשר הלקוח סופית את קבלת המוצר החדש למערכותיו המבצעיות ואת התשלום הסופי לספק.

 מניסיונה של חברת "טסנת" בביצוע בדיקות קבלה עבור מגוון רחב של לקוחות בשוק הישראלי עולה כי קריטית הבנת עולם התוכן של הלקוח, שפתו ותהליכיו העסקיים  הם המפתח להצלחת פרויקט בדיקות.

אומדנים מראים כי סך ההשקעה בבדיקות מסך מחזור חיי פרויקט עשוי להגיע לכדי 18%-25% מסך עלות שלבי הפיתוח. האחוז המדויק תלוי בסוג המגזר ובמדיניות ניהול הסיכונים והאיכות בארגון. ככל שהמערכות יותר קריטיות לתפקוד העסק כך אחוז ההשקעה בבדיקות יגדל.

ככלל ניתן לסווג בין סוגי מבדקים עפ"י מספר ממדים:

ממד מקצועי – סוג הבדיקה דוגמת: בדיקות ידניות, בדיקות אוטומציה, בדיקות עומסים וביצועים.

ממד ציר הזמן והשלב בפרויקט: מבדקי יחידה, מבדקי מסירה, מבדקי אינטגרציה, מבדקי קבלה וכו.

ממד הגורם האחראי: בדיקות שהנן באחריות הספק המפתח לעומת בדיקות שבאחריות הלקוח.

ברוב שלבי הבדיקה ההתמחות הנדרשת בעולם הבדיקות הנה גנרית וחוצה מגזרי שוק ולאחר הדרכה קצרה ניתן להעביר צוותי בודקים מנוסים מעולם תוכן אחד לשני. כך למשל עוברים צוותי בדיקות שסיימו פרויקט בחברת טלקום או במשרד ממשלתי לביצוע בדיקות בפרויקט בחברת ביטוח או בבנק ולהיפך.

הנחת העבודה (שבדרך כלל נכונה אם כי לא תמיד) הנה כי את הידע התהליכי וההבנה העסקית הנדרשים להגדרת מבדקים מתאימים יספקו מנתחי המערכות ומנהלי צוותי הפיתוח של החברה בפרויקט הנבדק, והבודקים -יעבדו טכנית עפ"י מתווה מוגדר.

כל עוד פרויקט הבדיקות הנו "תת משימה" של פרויקט הפיתוח והיישום – גישה זו ישימה ויתרונה ביעילות בניצול המשאבים.

לעומת זאת, שלב בדיקות הקבלה מתבצע כמשימה נפרדת, באחריות הלקוח, ולאחר שהספק סיים את מבדקיו (בדיקות מסירה ואינטגרציה) והגיע למסקנה כי להערכתו התוצר תקין וראוי להעברה לייצור. כעת זו אחריות הלקוח לוודא שאכן המוצר תקין, גם טכנית אך בעיקר כי תקין עסקית, ולכן בשלב בדיקות הקבלה המצב שונה מהותית!

השוני נגזר משתי סיבות עיקריות:

מבדקי הקבלה הנם באחריות הלקוח והגורם שמבצע אותם מטעמו, בשילוב משתמשים עסקיים, עובדי הלקוח בצוותים, נדרש להבנה הרבה יותר עמוקה של הצד העסקי – תהליכים ולוגיקה.

הצורך לבדוק מחדש, באופן יצירתי ובתסריטים שונים, תוצרים בדוקים במטרה לאתר תקלות שטרם אותרו. נדרש גם יכולת עמידה, מקצועית ואתית, של מבצעי בדיקות הקבלה אל מול ספק הפתוח שיידרש לא פעם לחזור ולהשקיע משאבים בתיקונים ואף בפיתוחים חוזרים.

לסיכום :

סיטואציה זו הופכת את מבדקי הקבלה למשימה  מורכבת יותר מאשר יתר שלבי הבדיקות. בנוסף לכל הכישורים המקצועיים והידע הנדרש, בכלים ומתודולוגיות, נדרש הגורם המבצע אותם להשתלב איכותית בצד הלקוח, צרכיו ושפתו ובמקביל גם ליכולת עמידה אובייקטיבית מול צוותי הפיתוח של ספק היישום.